אחד מתרחישי האימה הנפוצים בכל בית ישראלי, על כל שכן בית פרטי – הוא פריצת שריפה. ללא טיפול מהיר ונכון בה, עלולה השריפה לסכן את הנפשות הנמצאות בבית וכן להביא לנזק משמעותי לרכוש ולתשתיות השונות שלו. בתנאים האלה, ברור מדוע רכישה של אמצעים לכיבוי אש, בראשם המטף, היא צעד מתבקש בכל קנה מידה. המאמר הנוכחי מציג עבורכם שיקולים שונים שצריכים להילקח בחשבון בדרך לבחירה המושכלת של מטף לבית.
ההחלטה לגבי סוג המטף
ההחלטה הראשונה שחשוב לקבל נוגעת לסוג המטף, כאשר האבחנה העיקרית היא בין מספר סוגים עיקריים: מטף אבקה מהעבר הראשון, ומטף קצף מהשני. מטף האבקה מאפשר לכבות בצורה ראויה מוצקים, נוזלים או חשמל, והוא מבצע את העבודה היטב בחלק הארי של המקרים. זו גם הסיבה בגינה הוא נחשב לנפוץ יותר. מטף קצף הוא בעל יעילות גבוהה, אלא שההשפעה שלו על שריפות אשר המקור שלהן הוא המערכת החשמלית בבית נמוכה יותר. מבחינה כלכלית, יהיו מטפי האבקה לרוב זולים לעומת מטפי הקצף.
יש להדגיש כי קיימים גם מטפי גז, בעיקר גז ההלוטרון, אלא שהשכיחות שלהם גבוהה בעיקר במקומות תעשייתיים בהם ציוד אלקטרוני רגיש, ופחות בבתים פרטיים.
הכמות כן קובעת
בעת בחירת מטף, יש לתת את הדעת על כמות החומר הנמצאת בתוכו. התמונה כאן ברורה: ככל שהמטף מכיל חומר בכמות גבוהה יותר, כך הוא יוכל להתמודד עם שריפות גדולות יותר וכך הוא יחזיק מעמד לאורך זמן. מנגד, מטפים בהם כמות חומר גדולה "מדי", בלי קשר לעלותם הגבוהה, יהיו כבדים יותר, ולכן גם מורכבים יותר לתפעול (חשבו, למשל, על ילדים הנאלצים להשתמש במטף בהיעדר אדם בוגר בבית). הגם שכל מקרה צריך להישקל לגופו, אפשר בהחלט להסתפק במטף בן שניים או שלושה קילוגרמים למגזר הפרטי, ולהשאיר את המטפים הכבדים יותר (ישנם מטפים השוקלים 12 או 50 קילוגרמים) למוסדות הציבוריים ולמפעלים.
בכל מקרה ומקרה, חשוב לבצע בדיקות לתקינותו של המטף על ידי בעל מקצוע, אחת לשנה לפחות. את חומר המילוי נדרש להחליף מדי שש שנים (מטף המכיל אבקה) או 12 שנים (מטף הפועל על גז). חשוב להקפיד על הוראות אלה ולא לקחת סיכונים.
רוצים להתחדש במטף חדש? מעוניינים להתרשם מציוד כיבוי האש המתקדם שלנו? לחצו כאן.